השעה קצת אחרי 6 בבוקר. הגעתי לפסגה. קאז'י המדריך, יאני היווני והמדריך שלו הגיעו מעט לפניי לפסגה. אני התעכבתי מאחור כדי לנסות לתפוס תמונה טובה שלהם מטפסים. סוף סוף אני פה. כמה זמן חיכיתי לרגע הזה. נסעתי לנפאל בשביל לטפס, ובדרך גם לטרק, אבל קודם כל כדי לטפס. היה שווה כל רגע. איזה נוף! אינסוף של פסגות מושלגות בגבהים לא נתפסים ממלאות כל עבר. הראות מדהימה וניתן לראות עשרות ואף מאה קילומטרים לכל עבר. קשה להעביר במילים את ההרגשה.
התמזל מזלנו ביום שמש מדהים. כבר יומיים שהיה מעונן, ובימים שלאחר ירד אפילו שלג. אבל היום, הכל מושלם. בתקופה של אמצע מאי, המונסונים כבר בשערי נפאל, ועננות כבדה מכסה את השמיים ברוב היום, לעתיקים קרובות אפילו מ10 בבוקר. אבל היום, השמיים היו בהירים עד 4 אחה"צ. כבר בלילה, כשהתחלנו ללכת, השמיים היו בהירים, עם ירח מלא ואינספור כוכבים, ואפילו לא היה צורך להפעיל פנס ראש מרוב האור.